גשם

ללא כותרת
(קליק על התמונה ואח"כ F11 == לראות את התמונה בגדול)

Puerto Iguazo, ארגנטינה, ינואר 2009.

הגשם שירד היום גרם לי להרהר. כבר הרבה זמן אני מחכה לסתיו, שיבוא ויכריז על סיומו של הקיץ. בעבר הייתי איש קיץ – החום והלחות לא הפריעו לי, וגם אם כן, עדיין העדפתי את הקיץ עשרות מונים על פני החורף (מישהו הזכיר פה טראומות מהצבא?). השנה, הקיץ הזה נדמה לגל חום ולחות אחד גדול שנמשך חודשיים תמימים. לא היה לי כוח אליו. העדפתי את חברת המזגן מאשר את מראה הבחורות המסתובבות ברחוב לבושות גופיות (אחד היתרונות הבולטים בקיץ ;-)).
לא יצאתי לצלם אפילו פעם אחת, מאז צילמתי בבני ברק את ביעור החמץ ואפיית המצות בפסח האחרון. מחלת הנשיקה (שתודה לאל, חלפה לה אחרי כחודשיים בלי להשאיר סימנים [טפו! חמסה! טפו! איך אתה מדבר?!?!]), הלחץ בעבודה שסחט ממני המון כוחות ודרש כל טיפת אנרגיה אפשרית ועוד אי אילו אירועים, לא השאירו לי זמן פנוי לצאת ולצלם (וגם לא יותר מדי חשק, אם תרשו לי להיות כן לרגע).
כך חלפו ועברו להם חמישה חודשים (ויותר), והסתיו הגיע. הסתיו, עם הטמפרטורות השפויות יותר (אינשאללה, ורק אל תזכירו את המילה חמסין), הרוח הקרירה בבקרים ובערבים ואור השמש שהתרכך והפסיק להיות קשה וקונטרסטי. שיבוא הגשם וישטוף את הכל. 🙂

מודעות פרסומת

אז מה, עברתי?

יש לי בלוג בתפוז.
בחודשים האחרונים לא פרסמתי בו יותר מדי, בגלל שילוב של מספר גורמים, שהעיקרי בהם, הוא "גרדוש" מערכת הבלוגייה לפני כחודש וחצי. בלגן כזה לא ראיתי מימיי (ואני עובד כמתכנת כבר כ-10 שנים, מה שאומר שראיתי / עברתי / עשיתי אי-אילו העברות לייצור / שדרוגים בחיי המקצועיים).

גם היום, כחודש וחצי אחרי ה"גרדוש", עדיין יש תקלות, שלטעמי, לא היו צריכות לקרות בכלל, לא כל שכן בייצור. המערכת עדיין אינה יציבה ומרגישים זה. מיותר לציין שהרבה מאוד בלוגרים אינם מרוצים, וישנם כמה וכמה שכבר עברו לפלטפורמות אחרות.

ותפוז?
אני לא יודע אם "התעלמות" זו המילה המדוייקת לתאר את ההתייחסות שלהם למצב, אבל "חוסר מענה ראוי" בהחלט מתאר אותה נאמנה. ואני מתבטא בעדינות. באמת שלא ברור לי, איך זה, שתפוז מתייחסים ככה לגולשים ולבלוגרים, שבעצם הם אלו שאחראים על העסקתם של עובדי תפוז (אם לא היו גולשים ובלוגרים, לא הייתה חברת תפוז).
אחרי שנכנס מנהל הבלוגייה החדש, כנראה שנפל להם האסימון שמשהו רקוב בממלכת דנמרק, וקיימו אירוח חי של מנכ"ל תפוז וסמנכ"ל הפיתוח שלהם. אם נתאר בקצרה את האירוח, המנכ"ל בא, כתב משפטים שחוקים שכבר נכתבו קודם לכן ע"י העובדים השונים של מחלקת הבלוגייה, לא ענה לכל השאלות שנשאלו, ובאופן כללי, נתן הרגשה כאילו האירוח והמצב בכללותו, אינם נמצאים בראש מעייניו. סמנכ"ל הפיתוח ענה תשובה או שתיים וזהו (וכמובן שיש דוגמאות רבות נוספות להתנהלות המוזרה של תפוז, בכל הקשור לתמיכה טכנית בבלוגרים ובגולשים, הן בשעות הפעילות ובמיוחד אחריה).

בקיצור, המצב לא סימפטי.

מצד שני, תפוז עדיין מרגיש כמו הבית…
:-/

אז מה עושים?
נתחיל בקטנה, ונתגלגל משם.

אז מה, עברתי?