ללא כותרת
(קליק על התמונה ואח"כ F11 == לראות את התמונה בגדול)
Puerto Iguazo, ארגנטינה, ינואר 2009.
הגשם שירד היום גרם לי להרהר. כבר הרבה זמן אני מחכה לסתיו, שיבוא ויכריז על סיומו של הקיץ. בעבר הייתי איש קיץ – החום והלחות לא הפריעו לי, וגם אם כן, עדיין העדפתי את הקיץ עשרות מונים על פני החורף (מישהו הזכיר פה טראומות מהצבא?). השנה, הקיץ הזה נדמה לגל חום ולחות אחד גדול שנמשך חודשיים תמימים. לא היה לי כוח אליו. העדפתי את חברת המזגן מאשר את מראה הבחורות המסתובבות ברחוב לבושות גופיות (אחד היתרונות הבולטים בקיץ ;-)).
לא יצאתי לצלם אפילו פעם אחת, מאז צילמתי בבני ברק את ביעור החמץ ואפיית המצות בפסח האחרון. מחלת הנשיקה (שתודה לאל, חלפה לה אחרי כחודשיים בלי להשאיר סימנים [טפו! חמסה! טפו! איך אתה מדבר?!?!]), הלחץ בעבודה שסחט ממני המון כוחות ודרש כל טיפת אנרגיה אפשרית ועוד אי אילו אירועים, לא השאירו לי זמן פנוי לצאת ולצלם (וגם לא יותר מדי חשק, אם תרשו לי להיות כן לרגע).
כך חלפו ועברו להם חמישה חודשים (ויותר), והסתיו הגיע. הסתיו, עם הטמפרטורות השפויות יותר (אינשאללה, ורק אל תזכירו את המילה חמסין), הרוח הקרירה בבקרים ובערבים ואור השמש שהתרכך והפסיק להיות קשה וקונטרסטי. שיבוא הגשם וישטוף את הכל. 🙂
חתול רחוב 