שבת האור (חלק א')

טקס "שבת האור" הוא אחד הטקסים החשובים בעולם הנוצרי, והוא נערך כל שנה בכנסיית הקבר בירושלים, ביום שבת, יום לאחר "יום שישי הטוב" ויום לפני חג הפסחא.
לפי האמונה הנוצרית, יורדת אש מן השמיים דרך כיפת הכנסייה, בדיוק בזמן שהשמש עומדת בדיוק מעל הכיפה. האש, שאמורה להדליק לפיד מעל קברו של ישוע וללא מגע אדם או פטריארך, מסמלת את תחייתו של ישוע (המקור מוואינט).

עקב סכסוך ארוך שנים, כנסיית הקבר בירושלים מחולקת למספר אזורי שליטה של העדות השונות (אפשר לקרוא על הכנסיה כאן), ומתבצעים שני טקסים – אחד בשבת בבוקר שמבוצע ע"י היוונים אורתודוכסיים, והשני בשבת בערב, שמבוצע ע"י האתיופים. הטקס שאני נכחתי בו נערך בחלק האתיופי של הכנסיה.
הגעתי לכנסייה כבר ב-17:00, הרבה זמן לפני תחילת הטקס. הרחבה בה מתקיים הטקס קטנה ולא רציתי להדחק פנימה, או גרוע מכך, להשאר בחוץ.
ברחבה כבר היו מאמינים רבים, צמודים לקירות הרחבה והמבנה באמצעה. הם חיכו בסבלנות כבר מספר שעות, והיו עייפים. רבים מהם שכבו על הרצפה הקשה ונחו. חלקם אפילו ישנו.
(1)
מנוחת המאמינים הממתינים לתחילת הטקס
(2)

חלוקת נרות למאמינים

חלוקת נרות למאמינים

כחצי שעה לפני החשיכה, נכנסה לחצר תהלוכה שבראשה מתופפים, ואחריהם אנשי כמורה. ראשי הכנסייה תפסו את מקומם על במה קטנה, מוגבהת במקצת, באחת מפינות החצר, והתחילו את הטקס. הטקס התנהל כולו באמהרית, ונמשך כשעה וחצי עד להדלקת האור (בנימה מבודחת [וחיובית] אציין, שזה הרגיש כמו סדר פסח, רק ארוך בהרבה וללא הארוחה :-D).

כולם חיכו לשעת הדלקת האור, וחלק מהמאמינים ניצלו את הזמן בשביל להתפלל, כשהם נעזרים באמצעים מודרניים,
(3)

ללא כותרת
או באמצעים קיימים.
(4)
ללא כותרתמיד עם הדלקת האש הורגשה התעוררות רבתי. הרחבה שהייתה חשוכה ומנומנת עד לאותו הרגע, התעוררה באחת והוצפה באור ממאות הנרות שדלקו.
(5)
ללא כותרת(6)
ללא כותרת(7)
ללא כותרת

המשך יבוא 🙂