ביעור חמץ

נפרדנו כך…

נפרדנו כך, היתה דממה
לא היה כבר מה לומר
הרחוב רגש, הרחוב המה
כמו לא היה דבר

כל זאת היה אתמול
ונדמה שחלפה לה שנה
ברגעי חלום גדול
נשארה רק מנגינה

(נפרדנו כך / סמדר שיר)

פורים בבני ברק

כמו בשנה שעברה, גם השנה יצאתי לצלם בבני ברק. הפעם עשיתי את זה במסגרת פגישת צילום עם הקבוצה של שלומי. הפגישה הוגדרה מראש כצילום תחפושות בבני ברק, אבל אני קיוויתי שאוכל לצלם כהרגלי התרחשויות רחוב. לא הצלחתי בזה. אמנם התמקמנו במקום מרכזי, אבל ההתרחשויות בו לא משכו לי את העין (בטח לא לראות נער מתבגר מקיא את נשמתו באמצע הרחוב ב-10:45 בבוקר, אחרי ששתה יותר מדי…).
למרבה השמחה מצאתי לי בת לוויה נחמדה, שהגיעה גם היא במסגרת הקבוצה, ויצאנו לסיור פרטי משלנו (גם אם קצר יחסית) ברחובות בני ברק, לתור אחר התרחשויות שקרובות יותר לליבנו (ואכן נתקלנו בכאלו).
בסופו של דבר, כשראיתי בבית את התמונות שצילמתי, ראיתי שהרוב המכריע שלהן עונה להגדרה של "פורטרטים סביבתיים" (זו הגדרה שלי) – תמונות בהם רואים מצולם בסביבתו הטיבעית. יותר צילום דוקומנטרי (לדעתי), מאשר צילום רחוב. הצילום הבא עונה להגדרה הזו מצויין.

עד עכשיו אני אוכל את הלב, על זה שחתכתי בצילום את הרגליים שלו