עכו: אווירה חורפית

ביום שישי האחרון, כשהגשם שטף את כל חלקה הצפוני והמרכזי של מדינת ישראל, התקיים מפגש של 2 פורומי צילום בתפוז – פורום ציוד צילום ופורום אמנות הצילום. כמובן שנסעתי! הנהיגה לשם הייתה קשה (שעת המפגש נקבעה לשעה מוקדמת בבוקר [יותר מדי מוקדמת בשבילי… :-D], כמובן שיצאתי באיחור גדול מהמתוכנן, וגשם הזלעפות שירד בחיפה גרם לי לנסוע לאט יותר מהרצוי), אבל היה שווה מאוד להגיע.
כמובן שזה כיף גדול לפגוש את האנשים מאחורי הכינויים, להתנסות במצלמות שונות, להרחיב אופקים, ובנוסף – לצלם במקום שלא הייתי מגיע אליו כ"כ מהר, אלמלא המפגש. תוסיפו לזה את העובדה שאור השמש היה רך ומפוזר בצורה שווה בגלל העננים, את העננים שהיוו רקע נהדר לכל תמונה, ותקבלו תנאי צילום נהדרים, שממש עזרו לכל הצבעים לבלוט וממש לקפוץ החוצה.
השטח בו הסתובבנו היה יחסית קטן – המרינה, השוק ואולמות האבירים, אבל איפשר מגוון גדול של סוגי צילום: רחוב, נוף, פורטרטים וכו'. כל אחד יכל למצוא משהו שיתאים לו מבחינת סוג הצילום המועדף עליו. הגשם הכתיב את סדר הטיול באתרים השונים (שקרובים מאוד אחד לשני), ובסיכומו של יום נשארנו יבשים. בהקשר הזה, אני רוצה לפרגן למארגן המפגש, על מפגש מוצלח מכל הבחינות. כל הכבוד!
מבחינת צילום – תנאי התאורה המשתנים גרמו לי להבין מהר מאוד, שהשיטה שאני רגיל לצלם בה (למדוד אור רק פעם אחת עבור תנאי צל ופעם נוספת עבור אזורים הנמצאים בשמש) לא תתאים, ולכן מדדתי אור כל פעם מחדש. היה מאתגר, כיוון שאני לא רגיל לכך, ואני מרוצה מאוד מהתוצאות (מבחינת החשיפה. מבחינת התוכן אני עוד צריך לסנן את התמונות).

מספיק ברבורים. יאללה לתמונות (כרגיל, אתם יכולים להקליק עליהן ואז ללחוץ על F11 בשביל לראות אותן על מסך מלא).
🙂

(1)

להמשיך לקרוא

גשם

ללא כותרת
(קליק על התמונה ואח"כ F11 == לראות את התמונה בגדול)

Puerto Iguazo, ארגנטינה, ינואר 2009.

הגשם שירד היום גרם לי להרהר. כבר הרבה זמן אני מחכה לסתיו, שיבוא ויכריז על סיומו של הקיץ. בעבר הייתי איש קיץ – החום והלחות לא הפריעו לי, וגם אם כן, עדיין העדפתי את הקיץ עשרות מונים על פני החורף (מישהו הזכיר פה טראומות מהצבא?). השנה, הקיץ הזה נדמה לגל חום ולחות אחד גדול שנמשך חודשיים תמימים. לא היה לי כוח אליו. העדפתי את חברת המזגן מאשר את מראה הבחורות המסתובבות ברחוב לבושות גופיות (אחד היתרונות הבולטים בקיץ ;-)).
לא יצאתי לצלם אפילו פעם אחת, מאז צילמתי בבני ברק את ביעור החמץ ואפיית המצות בפסח האחרון. מחלת הנשיקה (שתודה לאל, חלפה לה אחרי כחודשיים בלי להשאיר סימנים [טפו! חמסה! טפו! איך אתה מדבר?!?!]), הלחץ בעבודה שסחט ממני המון כוחות ודרש כל טיפת אנרגיה אפשרית ועוד אי אילו אירועים, לא השאירו לי זמן פנוי לצאת ולצלם (וגם לא יותר מדי חשק, אם תרשו לי להיות כן לרגע).
כך חלפו ועברו להם חמישה חודשים (ויותר), והסתיו הגיע. הסתיו, עם הטמפרטורות השפויות יותר (אינשאללה, ורק אל תזכירו את המילה חמסין), הרוח הקרירה בבקרים ובערבים ואור השמש שהתרכך והפסיק להיות קשה וקונטרסטי. שיבוא הגשם וישטוף את הכל. 🙂