photowalk 2013

כל שנה, ביום מסויים, מתקיימים מאות סיורי צילום ברחבי העולם (את כל הפרטים על הסיורים אפשר למצוא כאן). עשרות אלפי חובבי צילום יוצאים ומצלמים בחגיגת צילום אחת גדולה. לאחר הסיור, כל משתתף שנרשם מראש, יכול לבחור תמונה אחת שתשתתף בתחרות, כשהמנצח זוכה בפרסים שווים ביותר.
לפני כ-3 שנים יצאתי לסיור כזה (את התמונות שצילמתי אז, אפשר למצוא בסדרת הרשומות הזו), וגם השנה החלטתי שאני נרשם לסיור כזה.

אז יצאתי.
קשה לי לומר שהתמונות שצילמתי הן פאר היצירה, אבל בסופו של תהליך, בחרתי את התמונה הבאה –

ללא כותרתושכחתי מכל העניין.

לפני כמה ימים קיבלתי מייל שאומר שהתמונה הזו נבחרה כתמונה הטובה ביותר מבין כל התמונות שהיו בסיור הצילום בו השתתפתי :-]
מצד אחד זה מאוד מחמיא, מצד שני, בסיור השתתפו כ-16 צלמים בסה"כ, ורק כחציים נרשמו מראש לסיור (רק מי שנרשם לסיור רשאי להשתתף בתחרות), ולכו תדעו כמה תמונות נשלחו לתחרות מהסיור בו השתתפתי. יכול להיות שניצחתי את עצמי 😛
עדכון לאחר פרסום הרשומה:
כל סיור נוצר ע"י אדם אחד, שהוא גם המוביל שלו. מסתבר שלפי חוקי התחרות, המוביל הוא זה שמחליט על התמונה הטובה ביותר בסיור שלו. זה מה שכתב אביב רון, המוביל של הסיור בו השתתפתי:
"לא, לא ניצחת את עצמך. אני הובלתי את הסיור ולכן, מתוקף חוקי התחרות, עלי הוטל לבחור את התמונה הזוכה. אגב, עקב השימוש בשם VOLCMAN אני לא יודע במי באמת מדובר, כך שאין גם הטייה של הבחירה. את התמונה הזו אהבתי כי רבים מאיתנו חוו את ה"שפריצים" של הגלים לתוך האזור המתויר בנמל יפו באותו יום, אבל הצילום הזה 'נכנס פנימה' יותר מהאחרים ונותן זווית ייחודית וקרבה שמעבירה את החוויה באופן חזק ביותר. אהבתי את הדינמיקה שיוצרות הידיים ואת המבט הספק מבוהל, ספק נהנה של הילד. רגע מכריע מצוין לטעמי. ברכות על הזכייה ולהתראות בשנה הבאה!" (אפשר לקרוא את התגובה כאן).

אגב, אם תהיתם, זו התמונה המנצחת בכל התחרות.

Photo By Raul Policarpio
Yau Ma Tei, Kowloon Hong Kong, China

מודעות פרסומת

אט"ד, אני אתכם!

אמנם אני לא כ"כ מתפלא על האטימות והטימטום של המדינה, על קשרי הון – שלטון, אבל הסיפור הזה עבר את הגבול וקבע סטנדרטים חדשים של ביזיון.
אני מקווה שביה"ש יזרוק את המדינה לכל הרוחות, כשהעניין יגיע לכדי דיון משפטי.אט"ד - אני איתכם

פרחים, פרפרים וכל מיני

אני חייבת לציין שהסיפור הבא גרם לי הלם. כלומר, שמעתי על רשעות, על צביעות, על קשרי הון ושלטון – אבל הסיפור הנוכחי הדהים אותי. אני כל כך כועסת על הממשלה, על המדינה – פשוט כועסת.
לפני שנתיים סיפרתי בבלוג על המאבק של ארגון אדם, טבע ודין (בראשי תיבות – א.ט.ד) נגד בנית קומפלקס מלונות ראוותני, בזבזני ומיותר בבקעת תמנע.
ובכן – המאבק הצליח. א.ט.ד הוכיחו בבית המשפט את צדקת טענותיהם, ובית המשפט הוציא צו שאוסר על המדינה לבנות את הקומפלקס הזה.
כעת, היזם הפסיד חמישה עשר מליון שקלים – והוא תובע אותם מהמדינה.
המדינה החליטה לתבוע את הכסף הזה מארגון א.ט.ד.
ארגון א.ט.ד – ארגון ללא מטרות רווח, שכל מטרתו היא לדאוג לכך שכל אזרחי המדינה יהיו שווים לפני החוק, ושכולם יוכלו להנות מהטבע ומהסביבה.
והמדינה תובעת חמישה עשר מליון שקלים מארגון א.ט.ד.

וזו רק עוד הוכחה שהממשלה שלנו, וראש הממשלה שלנו, הם אטומים. חסרי כל יחס לארץ בה הם…

View original post 325 מילים נוספות