אם באור עסקינן, אני רוצה לחזור רגע אחורה לרומא. נחתנו בפיומצי'ינו בלילה, ורק למחרת בבוקר, אחרי ארוחת בוקר נהדרת, יצאנו להסתובב. אחד הדברים שמיד שמתי אליהם לב, היה האור. אמנם בארץ היינו בעיצומה של עונת הסתיו (אני מדבר על תחילת נובמבר), והאור כבר התרכך והתעדן, אבל ברומא הוא היה רך אפילו יותר, מפוזר יותר, נעים יותר והרגיש לי קונטרסטי יותר.
(1)
מבנה באחת החצרות הפנימיות בוותיקן
הרגיש לי שהאור מלטף את העצמים בחלל בעדינות ומבליט את הצבעים שלהם מבלי לשרוף אותם.
המזרקה בפיאצה נבונה
מצב הרוח הצילומי שלי נכנס למוד של אור-וצל.
(3)
פיאצה נבונה
הבניינים הגבוהים והזווית של השמש רק עודדו והעצימו את צורת ההסתכלות הזו.
(4)
ויה דל קורסו
ואיך אפשר לדבר על אור, בלי תמונה בשעת השקיעה?
🙂
(5)
מבט מכיכר ברניני
חתול רחוב 