רגע של פרסומת*:
לפני כשנה למדתי ב"צילום בעם" את קורס השפה הצילומית, עם דיוי בראל. במילה אחת: מומלץ. בהרבה מאוד מילים: כל מי שרוצה לשפר את יכולת הצילום שלו, או "סתם" ליהנות מקורס נהדר עם מרצה מעולה, זה הקורס בשבילו. בכל שיעור למדנו על דרך מסויימת לבטא את עצמנו ולדבר באמצעות המצלמה, נחשפנו לתמונות של צלמים אחרים (מפורסמים יותר או פחות) וניתחנו אותן.
תקופת הקורס השפה הצילומית הייתה התקופה הכי פוריה שלי מבחינת צילום. המצלמה פשוט לא עזבה לי את היד, הייתה לי מוזה מטורפת, והתמונות שצילמתי בתקופה הזו (ובמיוחד לפרוייקט הגמר), היו בין הטובות ביותר שצילמתי אי-פעם בחיים שלי. מהשיעורים עצמם חזרתי כל פעם עם חיוך דבילי מרוח על הפרצוף. פשוט נהניתי.
איפה התמונות מהתקופה הזו? ברוב הפעמים צילמתי את המשפחה, ובשאר הזמן, לשיעורי הבית השבועיים שקיבלנו, ולפרוייקט הגמר. רק חלק קטן מהתמונות היה רלבנטי לבלוג שלי (כמו זו, זו, זו וזו). אולי בעתיד אפרסם עוד כמה.
ולמה כל ההקדמה הזו?
לאחרונה התחלתי ללמוד קורס צילום נוסף ב"צילום בעם". קורס שדומה לשפה הצילומית (מבחינת צורת הלימוד) ומיועד למי שכבר למד את השפה הצילומית.
כמו תמיד, קיבלנו שיעורי בית, כשהנושא הפעם הוא "אור". נתבקשנו לצלם את אותו הפריים, בדיוק מקסימלי, עם תאורות שונות (טבעיות או מלאכותיות). אני בחרתי את הבניין ממול.
המטרה של התרגיל הייתה, לראות את ההשפעה של האור / תאורה על האובייקט המצולם, לבחון ולחקור כיצד הוא משתנה כשהאור משתנה.
לא הייתי צריך הרבה בשביל להדלק על המשימה הזו. גם ככה, בעונה זו של השנה (להלן הקיץ-הפחות-חם) האור כל כך רך ונפלא, הצבעים כל כך יפים ואני מסתובב כל היום, ופשוט נהנה מהצורה בה האור נופל על בניינים ושאר עצמים.
(1)
הבניין לא היה האובייקט היחידי שצילמתי. צילמתי אובייקטים נוספים, במטרה לבחור את סט התמונות הטובות ביותר (היינו צריכים להציג שלוש תמונות).
(2)
פעם בשבועיים יש שיעור. בשבועיים האלו, שבין קבלת המטלה והגשתה, הסתובבתי וכל מה שראיתי זה אור ואיך הוא מאיר את העצמים במרחב. אמנם ראיתי את זה גם קודם לכן, אבל עכשיו הוא קיבל יותר דגש, ואתם יודעים איך זה – כשאתה קונה טויוטה, פתאום אתה שם לב שלכולם יש טויוטה (למרות שבמקרה הזה, *באמת* לכולם יש טויוטה.. :-P).
(3)
(4)
(5)
(6)
יחד עם זאת, מטרת התרגיל הייתה לראות איך האור משנה את האובייקט, יותר מאשר לשים דגש על התוכן או על הצורניות של התמונה. מהבחינה הזו, לא עמדתי במשימת התרגיל.
ולמה התכוון המשורר? היינו צריכים לקחת עצם כלשהו, ואפילו הפשוט ביותר, ולשחק עם התאורה (טבעית או מלאכותית), ולקבל תוצאות בסגנון הזה:
את הצילומים האלו צילמנו במהלך השיעור בכיתה, ע"מ שנראה בעצמנו את ההשפעה הרצויה.
* אני רוצה להבהיר, שאף אחד לא ביקש ממני לפרסם את בית הספר לצילום או את הקורס, אני לא מקבל תשלום כלשהו על הפרסום, ועל הקורס שאני עושה, אני משלם מחיר מלא. אני כותב על הקורס ועל בית הספר הזה, כי אני ממש נהנה ללמוד שם, אני ממש מרגיש איך אני מרחיב את הידע שלי (בניגוד למקום אחר, מפורסם, שקשה לי לומר שלמדתי בו הרבה).
חתול רחוב 