מוכר הערמונים

ללא כותרת
בהמשך לרשומה שפרסמתי בשבוע שעבר, הנה עוד טעימה קטנה מרומא.

מודעות פרסומת

שבת האור (חלק א')

טקס "שבת האור" הוא אחד הטקסים החשובים בעולם הנוצרי, והוא נערך כל שנה בכנסיית הקבר בירושלים, ביום שבת, יום לאחר "יום שישי הטוב" ויום לפני חג הפסחא.
לפי האמונה הנוצרית, יורדת אש מן השמיים דרך כיפת הכנסייה, בדיוק בזמן שהשמש עומדת בדיוק מעל הכיפה. האש, שאמורה להדליק לפיד מעל קברו של ישוע וללא מגע אדם או פטריארך, מסמלת את תחייתו של ישוע (המקור מוואינט).

עקב סכסוך ארוך שנים, כנסיית הקבר בירושלים מחולקת למספר אזורי שליטה של העדות השונות (אפשר לקרוא על הכנסיה כאן), ומתבצעים שני טקסים – אחד בשבת בבוקר שמבוצע ע"י היוונים אורתודוכסיים, והשני בשבת בערב, שמבוצע ע"י האתיופים. הטקס שאני נכחתי בו נערך בחלק האתיופי של הכנסיה.
הגעתי לכנסייה כבר ב-17:00, הרבה זמן לפני תחילת הטקס. הרחבה בה מתקיים הטקס קטנה ולא רציתי להדחק פנימה, או גרוע מכך, להשאר בחוץ.
ברחבה כבר היו מאמינים רבים, צמודים לקירות הרחבה והמבנה באמצעה. הם חיכו בסבלנות כבר מספר שעות, והיו עייפים. רבים מהם שכבו על הרצפה הקשה ונחו. חלקם אפילו ישנו.
(1)
מנוחת המאמינים הממתינים לתחילת הטקס
(2)

חלוקת נרות למאמינים

חלוקת נרות למאמינים

כחצי שעה לפני החשיכה, נכנסה לחצר תהלוכה שבראשה מתופפים, ואחריהם אנשי כמורה. ראשי הכנסייה תפסו את מקומם על במה קטנה, מוגבהת במקצת, באחת מפינות החצר, והתחילו את הטקס. הטקס התנהל כולו באמהרית, ונמשך כשעה וחצי עד להדלקת האור (בנימה מבודחת [וחיובית] אציין, שזה הרגיש כמו סדר פסח, רק ארוך בהרבה וללא הארוחה :-D).

כולם חיכו לשעת הדלקת האור, וחלק מהמאמינים ניצלו את הזמן בשביל להתפלל, כשהם נעזרים באמצעים מודרניים,
(3)

ללא כותרת
או באמצעים קיימים.
(4)
ללא כותרתמיד עם הדלקת האש הורגשה התעוררות רבתי. הרחבה שהייתה חשוכה ומנומנת עד לאותו הרגע, התעוררה באחת והוצפה באור ממאות הנרות שדלקו.
(5)
ללא כותרת(6)
ללא כותרת(7)
ללא כותרת

המשך יבוא 🙂

 

פורים בבני ברק

כמו בשנה שעברה, גם השנה יצאתי לצלם בבני ברק. הפעם עשיתי את זה במסגרת פגישת צילום עם הקבוצה של שלומי. הפגישה הוגדרה מראש כצילום תחפושות בבני ברק, אבל אני קיוויתי שאוכל לצלם כהרגלי התרחשויות רחוב. לא הצלחתי בזה. אמנם התמקמנו במקום מרכזי, אבל ההתרחשויות בו לא משכו לי את העין (בטח לא לראות נער מתבגר מקיא את נשמתו באמצע הרחוב ב-10:45 בבוקר, אחרי ששתה יותר מדי…).
למרבה השמחה מצאתי לי בת לוויה נחמדה, שהגיעה גם היא במסגרת הקבוצה, ויצאנו לסיור פרטי משלנו (גם אם קצר יחסית) ברחובות בני ברק, לתור אחר התרחשויות שקרובות יותר לליבנו (ואכן נתקלנו בכאלו).
בסופו של דבר, כשראיתי בבית את התמונות שצילמתי, ראיתי שהרוב המכריע שלהן עונה להגדרה של "פורטרטים סביבתיים" (זו הגדרה שלי) – תמונות בהם רואים מצולם בסביבתו הטיבעית. יותר צילום דוקומנטרי (לדעתי), מאשר צילום רחוב. הצילום הבא עונה להגדרה הזו מצויין.

עד עכשיו אני אוכל את הלב, על זה שחתכתי בצילום את הרגליים שלו

להמשיך לקרוא

עכו: הווי שוק

אפשר לקרוא כאן על החלק הראשון של הסיור, ועל חלקו השני כאן.

אחרי שהאווירה החורפית נספגה קצת, אפשר סופסוף לצלול קצת לתוך השוק ולמתרחש בתוכו. באותו היום היה חג הקורבן, והצפי היה שמוסלמים רבים יגיעו במטרה לחגוג אותו. למרבה האכזבה, מזג האוויר החורפי הבריח את כולם והשאיר אותם בבית, כך שהשוק היה די ריק. למרות זאת, עדיין היו התרחשויות ראויות לצילום. לא צילמתי הרבה. לא הייתי "בראש" המתאים, והרגשתי שאני לא "רואה" יותר מדי. יותר נהניתי מהחוויה, מהסיור ומהמפגש עם האנשים עצמם – או בעצם יהיה מדוייק לומר, שמאוד נהניתי מהחוויה, מהסיור ומהמפגש עם האנשים עצמם.
😀

כרגיל, אתם יכולים להקליק על התמונות ואז ללחוץ על F11 בשביל לראות אותן על מסך מלא.

(1)

להמשיך לקרוא

פינה בתחנה הישנה

מאורעות הימים האחרונים הזכירו לי את סדרת הצילומים האלו. צילמתי אותם במסגרת קורס הצילום שעשיתי אי-שם לפני כמה חודשים. מטרת התרגיל באותו היום, הייתה להעביר את האווירה של המקום ולספר על האנשים שגרים בו, בלי לצלם אנשים.
חלק מהתצלומים ערוכים בפוטושופ (מי יותר, מי פחות), חלקם יצאו ככה מהמצלמה.
כרגיל, אפשר להקליק על התמונות ואז ללחוץ על F11 בשביל לראות אותן על כל המסך.

(1)

(2)

(3)

(4)

(5)

(6)

(7)

(8)

התמונות האלו דומות, אך יחד עם זאת שונות, מאלו שראיתם כבר בביקור הקודם שלי בתחנה הישנה (חלק א', חלק ב'). הפעם, התמקדנו באזור אחד בלבד, והשתדלנו לא להטריד (עם ובלי מרכאות) יותר מדי את אנשי המקום. כמובן שהיה דיאלוג כלשהו איתם, לרוב ביוזמתם.
בשיעור שאחרי, כל אחד הביא את התמונות שהוא צילם. היו כמה דומות אצל כולם, אבל אפשר היה לראות בצורה יפה מאוד, איך כל אחד רואה דברים בצורה שונה.

אמנם הקורס יצר לי עומס גדול מאוד בזמנו, אבל נהניתי מאוד מחלקים שונים שלו.

אני מתגעגע לצילום, לצלם.

אינשאללה בקרוב.
🙂

פסח בבני ברק: אפיית מצות (חלק ב')

למי שפספס / רוצה להשלים, זה מה שקרה בפוסט הקודם.

לאחר החלפת כיסוי השולחן, העבודה נמשכה במלוא עוזה (הזדמנות טובה לצלם צורות גיאומטריות).

(1)

(2)

(3)

לאחר רידוד העיסה, כל המצות עברו לעמדה אחת, בסוף השולחן, שהייתה הקרובה ביותר לפתח החדר הצדדי עם התנור. בעמדה זו, חוררו את המצות בעזרת כלי מיוחד (חיטטתי קצת באינטרנט, ומצאתי שהחורים נועדו למנוע נפיחות במצה [נפיחות == התפחה == החמצה]).

(4)

(5)

ולאחר מכן נאספו ע"י הרבי והוכנסו  לתנור, לאפייה.

(6)

(7)

(8)

לאחר שהמצות היו מוכנות, הרבי הוציא אותן מהתנור, ושם אותן על שולחן שעמד בסמוך, שם הן נארזו בקופסאות קרטון שהוכנו מראש.

(9)

והנה התוצר המוגמר, מחכה לאריזה.

(10)