נפרדנו כך…

נפרדנו כך, היתה דממה
לא היה כבר מה לומר
הרחוב רגש, הרחוב המה
כמו לא היה דבר

כל זאת היה אתמול
ונדמה שחלפה לה שנה
ברגעי חלום גדול
נשארה רק מנגינה

(נפרדנו כך / סמדר שיר)

כן, אחרי כשלוש שנים ביחד (פחות כמה ימים) דרכינו נפרדות. עברנו הרבה ביחד –
את חום הקיץ

את הקור בחורף

ללא כותרת

לילות ארוכים ופרוייקט מתמשך

ללא כותרת

היינו ברחוב

בהרבה רחובות

ללא כותרת

השקעתי בקשר שלנו. השתדלתי לבקר במקומות מגוונים, שיהיה מעניין. חלקם היו במקומות הנמוכים ביותר שקיימים

ללא כותרת

וחלקם דווקא במקומות שהחיוך הולם אותם יותר

ראינו הרבה דברים ביחד, חווינו הרבה שמחה והתעלות, אבל גם הרבה רגעים של עייפות, כבדות, קור וחוסר אונים.

חווינו מנהגים מוזרים

ומוזרים פחות

חווינו רגעים קטנים, של אנשים אלמונים, והיינו חלק מההיסטוריה

דרך ארוכה ורבה עברנו ביחד, אבל עכשיו הגיע הזמן להפרד.
זה כבר לא זה. כבר הרבה זמן אני מרגיש תחושת כובד ועייפות. קשה לי.

לפני כמה ימים החלטתי שדי. מספיק. אין לי כוח יותר. כל אחד מאיתנו יילך לדרכו הוא. הרי גם ככה הפערים בינינו גדלו, ואני לא יכולתי יותר. השתניתי. אני מחפש דברים אחרים שאת לא יודעת ולא יכולה לספק. אני לא מכחיש שהסתכלתי לצדדים, פזלתי מדי פעם לראות מה יש לאחרים, בדקתי גרסאות צעירות יותר, עד שבהחלטה של רגע דאגתי שפרגית קטנה, קלה, חמודה ונהדרת תנחת לי לידיים ותחליף אותך.

שלום לך D90 יקרה שלי, מצלמת ה-DSLR הראשונה שלי. אני אתגעגע אליך. למען האמת, אני כבר מתגעגע אליך, אבל עכשיו את נמצאת בידיים טובות. את נמצאת  בידיים של נער צעיר שידאג לך, נער שעיניו בורקות בכל פעם שהוא מסתכל עליך, שהוא נוגע בך, נער שיטפל בך עם אותה התלהבות ושמחה כמו שאני טיפלתי בך בכל התקופה שלנו ביחד. את ראויה לזה.

שלום לך מצלמה יקרה שלי, היי שלום ותודה על התמונות.

🙂

** אל תדאגו – הבלוג ממשיך להתקיים. אני לא הולך לשום מקום. פוסטים חדשים בקרוב.

🙂

מודעות פרסומת

27 מחשבות על “נפרדנו כך…

  1. טוב שאתה לא הולך לשום מקום ☺
    נפרדת איתך ממצלמתך הישנה ,דרכה חוויתי איתך תמונות ממקומות שונים.
    מחכה בסבלנות לתמונות מהמצלמה החדשה שבטח כבר קנית☺

    • :))
      לא רק שקניתי, אלא אפילו כבר פרסמתי שני פוסטים עם תמונות שצילמתי איתה – שני הפוסטים על פורים צולמו עם המצלמה החדשה.
      🙂

    • תיארתי לעצמי שיהיו כאלו שלא יבינו אותי עד הסוף, ולכן הוספתי את ההבהרה בסוף.
      🙂
      ותודה על המחמאה.

  2. לרגע חששתי שאתה נעלם יחד עם הצילומים היפים.
    מקווה שהמצלמה החדשה תהיה הכי הכי
    כדי שנהנה עוד יותר מהיופי
    בהצלחה

    • ממש לא.
      🙂
      אני לא נעלם לשום מקום – כיף לי לצלם, וכיף לי גם לפרסם את זה בבלוג שלי.

      תודה.
      🙂

  3. תמיד אהבתי האנשה וזו שלך למצלמה -מעולה.(8
    תתחדש!

  4. החיים ממשיכים. מעניין מי תופסת את מקומה של זו הנאמנה שעכשיו נפרדו דרכיכם.
    בהצלחה עם הממשיכה.

    • יכול להיות שכתבתי את זה בעבר – קניתי מצלמת מירורלס של אולימפוס (OM-D E-M5ׂ). שני הפוסטים האחרונים (של פורים) צולמו איתה.

    • חס וחלילה מהבלוג! אמנם אני לא מפרסם רשומות באותו קצב שהײתי רוצה, אבל הוא חלק ממני
      ומהצילום, כך שהוא תמיד יישאר.
      🙂

  5. נעים להזכר:-) אני בטוחה שעם החדשה תייצר תמונות לא פחות נפלאות כי אתה יודע הרי שהעיקר זה העין של הצלם ופחות הציוד. תמשיך להנות וליצור, יש לך את זה!

  6. תתחדש!
    למזלנו, כל כך קל להתרגל לטכנולוגיה חדשה יותר, מתקדמת יותר וטובה יותר, שאתה תשכח את המצלמה הישנה מהר מאד…

    • תודה.
      🙂
      במובן מסויים כבר שכחתי ממנה עוד בזמן שהיא הייתה אצלי והיו לי שתי מצלמות באותו הזמן (פשוט לא צילמתי איתה אלא רק עם החדשה…).

    • תודה 🙂
      אני באמת מקווה שהילדון שקנה אותה ייהנה ממנה כמוני. זה בהחלט נראה ככה, כשהוא קנה אותה ממני.

    • כן, לפעמים יש געגוע כשמחליפים משהו.
      במרחק הזמן, נשאר עוד קצת געגוע אבל לא הייתי חוזר אחורה.

אשמח לקרוא את מחשבותיכם / תחושותיכם לאחר הקריאה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s