פעילי לילה, יומן מסע: ההתחלה

לפני מספר שבועות התחלתי קורס צילום דוקומנטרי. במסגרת הקורס, כחלק מהלימוד, אנחנו עובדים על פרוייקט אישי. הנושא שבחרתי הוא "פעילי לילה" (ותודה לר' על הרעיון). למה דווקא "פעילי לילה"? טוב, זה מאוד פשוט – אלו השעות הפנויות שיש לי להסתובב ולצלם באמצע השבוע… 😀
כמובן שבחרתי בתל אביב כאתר הצילום. אם ישנה עיר שאינה הולכת לישון, ותמיד קורה בה משהו, הרי זו תל אביב.

לפני יומיים נסעתי ישירות לתל אביב אחרי העבודה. אמנם לפני כן הייתי אמור לשבת עם עצמי ולחשוב מה אני רוצה למצוא, מה אני מצפה למצוא (זה לא בהכרח אותו הדבר), להכין רשימה, לדמיין לעצמי כבר סיטואציות / תמונות בראשי, אותן אצלם במהלך העבודה. בקיצור – לעבוד מסודר, עם תכנון מראש.
לא עשיתי את זה. לא היה לי זמן, ולפעמים אני דווקא מעדיף קודם לצאת פעם אחת לצלם, למשש את הדופק ורק אז לשבת ולעשות עבודת חשיבה מסודרת.
כיוון שהרבה מאוד זמן לא יצאתי לצלם (אני חושב שמאז הקיץ), רציתי להתחיל באזור שיאפשר לי השקה רכה, אז בחרתי את רחוב אבן גבירול, מהלונדון מיניסטור ועד בניין העירייה, כולל גיחה קצרה לרחבת בניין הקאמרי.
היה קצת קר, אבל נערכתי לזה מראש (עם לבוש שלא היה מבייש מטפסים אלפיניים… :-P). בסופו של דבר, דווקא הקור העיר אותי (כמו תמיד :)).
יחסית היו הרבה אנשים ברחוב (שזה מצויין מבחינתי). הרבה צעירים, הרבה מאוד רוכבי אופניים. אני חושב שמעולם לא ראיתי כל כך הרבה רוכבי אופניים בתל אביב. אולי זה היה בגלל שצילמתי ברחוב אבן גבירול, שיש לו "תשתיות" לטובת רוכבי האופניים.
לא צילמתי הרבה. השתדלתי ללכת ולספוג את האווירה, להסתכל, לחפש סיטואציות מעניינות. אני חושב שצילמתי אולי 2-3-4 תמונות ראויות.

אם יש משהו שאפיין את הסיור הזה, מבחינת החוויה האישית שלי, זו הרגשת עייפות עצומה, שהתפוגגה לה לאט אט. למרבה הצער, הרגשת העייפות הביאה איתה גם הרגשת ריחוק ריגשי. חוסר יכולת לחוות רגשות כלשהם, חוסר יכולת "לחוש" את הרחוב (לשמחתי, הריחוק הלך והפשיר ככל שהעייפות התפוגגה לה). תוסיפו לכך גם את העובדה לא בדיוק הייתי סגור מה אני רוצה לצלם / מה באתי לצלם (ע"ע לממש את הדופק. ולא, מסתבר שלא תמיד זה עוזר) ולכן קצת "התברברתי", עד שהגעתי למצב, בו התחלתי לשאול את עצמי מה אני עושה פה בכלל. דקה לפני שהגעתי לשאלה הרת גורל אחרת (שהתשובה עליה היא כמובן 42), נזכרתי בכמה נקודות מיקוד שציינתי לעצמי בשלב מוקדם יותר (בכל זאת חשבתי על משהו בזמן ההחלטה על נושא הפרוייקט), ודברים התחילו להתחבר לי. אין ספק, שזה יהיה אנדרסטייטמנט לומר, שלא ציפיתי להתחלה כזו…

בקשר לצילום – כחלק מעבודת החשיבה על הפרוייקט, הייתי צריך להחליט מספר החלטות, שכמה מהן כבר קיבלתי (פחות או יותר):
1. האם לצלם בשחור-לבן או בצבע? בצבע. אמנם צילום בשחור-לבן דווקא מתאים מאוד לצילום בלילה (אין הרבה מקורות אור בלילה, מה שמאלץ את הצלם להעלות את ה-ISO [אין מצב שאשתמש בפלאש]. העלאת ISO גורמת לרעש דיגיטלי [פרטים נוספים על ISO ורעש דיגיטלי אפשר למצוא כאן]. צילום בשחור-לבן מטשטש את הבעייה ומעניק לתמונה נופך מיוחד), אבל לפעמים התאורה הסביבתית גורמת לתמונות לקבל צבעים מיוחדים, ובכלל, אני מעדיף צילום בצבע. אולי בפעם הבאה שאצא לצלם, אצלם בשחור-לבן ורק אז אחליט סופית. אגב, זו הסיבה שיש שתי גרסאות לכל תמונה – בצבע ובשחור-לבן.
שאלת משנה שבמידה זו או אחרת תקבל מענה אחרי שתהיה לי תשובה לשאלה הראשונה, היא גם איזה ISO לקבוע. בערכי ISO של 800 / 1000 / 1250 כמות הרעש הדיגיטלי שתתקבל, תהיה נמוכה יותר, מאשר ערכים של 1600 ומעלה (למרות שזה מאוד תלוי בתאורה, כמו שכבר הבנתי כאן). אני לא מפחד מרעש דיגיטלי, אבל צריכה להיות סיבה טובה לכך שיהיה (השאיפה שלי היא, שכמות הרעש תהיה נמוכה ככל האפשר).

2. באיזו עדשה לצלם? כאן השאלה יותר פשוטה מבחינתי. יש לי רק שתי עדשות שיכולות להתאים למה שאני צריך: 18-105 f/3.5-5.6 (האות f מציינת את גודל מִפתח הצמצם) ו-24 f/2.8. העדשה הראשונה נותנת לי גמישות מבחינת אורכי מוקד, אבל צמצם סגור יותר (מה שאומר – פחות אור ייכנס לעדשה, ובצילום לילה זה קריטי), ובנוסף, היא מפקסת לאט יותר (ובצורה משמעותית) מעדשת ה-24 מ"מ. מצד שני, לפעמים צריך את הגמישות של אורך מוקד משתנה.
בסופו של דבר החלטתי שאני משתמש אך ורק בעדשת ה-24 מ"מ, למרות שאני לוקח איתי גם את ה-18-105 מ"מ ליתר ביטחון.

3. איזה קובץ לייצר (RAW או JPEG)? פירטתי על זה בעבר כאן, ולכן רק אציין, שאני משלב RAW ו-JPEG ביחד (וזוכר לקחת איתי כרטיס זכרון נוסף :-P).

* טיפ קטן לסיום – למצלמות קשה להתפקס במקומות חשוכים. ע"מ להקל עליהן, התקינו בהן מעין פנס קטן שתפקידו להאיר את הסביבה הקרובה. ובכן, בצילומי רחוב בשעות הלילה כדאי מאוד לכבות את הפנס הזה (אפשר לעשות את זה באחד מתפריטי המצלמה). זה מסגיר את הצלם ואת העובדה שהוא מצלם (ודי לחכימא ברמיזא).

יאללה, נשתמע.
🙂

מודעות פרסומת

29 מחשבות על “פעילי לילה, יומן מסע: ההתחלה

  1. זה אתגר לא פשוט שלקחת על עצמך. בנוסף אתה לעצמך צריך להחליט איזה צילומים אתה מציג. לא יתכן שתציג גם וגם כי זה אומר שלא החלטת והשארת את ההחלטה לצופה.
    אני מחכה ליתר הדיווחים 🙂

    • אני מבין את מה שאת כותבת. העניין הוא, שעוד לא החלטתי בעצמי, ולכן *בינתיים* אני מפרסם את שתי הגרסאות.
      אני מתאר לעצמי שאחליט אחרי היציאה – שתיים הבאות לאיזה כיוון ללכת.

  2. מעניין שלמרות שבאמת אין הרבה צבע, וההבדל בצילומי חושך בין צבע לש/ל הוא לא גדול, היו פרטים שקפצו לי לעיניים יותר פה – לעומת שם.
    בסט הראשון, בצבעוני ראיתי קודם כל את הדוגמאות על המדרכה, ואז את כל השאר, ואילו בש/ל קודם את החלונות בבתים ממול.
    בסט השני – בצבעוני ראיתי כמובן את האדום של קוקה קולה, האיש עם היד על הפנים, וחלון הראווה מימין
    בש/ל פתאום ראיתי שיש עוד לקוח, מוסתר ע"י הקיר…

    וכרגיל, נהניתי מאד לקרוא את התובנות והרעיונות.

    • אני לא מופתע. הכל עניין של ניגודיות.
      הצבע מבלבל אותנו, ולכן ההמרה לש"ל עוזרת לראות את נתמונה הכוללת,
      ולא להמשך לפרטים.

      תודה.
      🙂

  3. אני אהבתי את הראשונה בשחור לבן ואת השניה בצבע.
    כשאני עשיתי קורס צילום – הלכנו לצלם בכיכר דיזנגוף, אולי תנסה לצלם שם. יש את המזרקה ואת הכיכר ואת הרחובות שיוצאים ממנה ואת האורות של המכוניות ואת בנייני הבאוהאוס, שזה אחלה נושא בפני עצמו בעיני…
    בהצלחה ומשיך לעדכן 🙂

  4. נהדר!
    הצילומים מקסימים. גם הצבעוני וגם השחורלבן, לכל אחד מהם יש כוח אחר, התמקדויות מעניינות ושונות.
    אחלה טיפים 🙂

    סופ"ש נפלא!!!

  5. אהבתי יותר את התמונות בשחור לבן… ואת הסיםור שמאחוריהן 🙂
    באיזה שעה זה קרה? בימים אלה הלילה מתחיל בערך ב-18:00…

    • תודה.

      החל מ-19:30 (לא זוכר שעה מדוייקת). יש אפשרות לראות את נתוני ה-EXIF של התמונות.

      שבת שלום.
      🙂

  6. אישית אני מעדיפה את התאורה החומה והרכה של הלילה.
    הרבה יותר עומק ומיסתורין.
    נהנת לקרוא את ניתוח החשיבה שלך והתהליך כולו.

    מחכה להמשך…

  7. נהניתי מההסבר על תהליך החשיבה שלך ואני מעדיפה את הגירסה הצבעונית.
    אני מבינה שהש"ל הן עיבוד של הצבעוני ( לא ראיתי exif לתמונות)
    מחכה לראות את המשך התוצאות של תהליך החשיבה

  8. אני מסכימה איתך על הצבע מכיוון שהלילה חשוך כבר יש איזה מנימליזציה של הצבע וכך המעט שנותר יש לו רושם וחשיבות עצומה בתמונה.
    אוהבת שאת שתי התמונות שהבאת השניה מזכירה לי את הציורים של אדוארד הופר, ברמנים ואנשי לילה מרחב נקי קווים פשוטים, מאוד יפה.
    יום שמח ויצירתי:)

  9. אהבתי את השחור לבן – יש לי משיכה דווקא לצילומים האלה,תודה על ההסבר הטכני,אני אשתמש בזה

  10. מעניין הפרוייקט ומעניין התהליך היצירתי שלך במהלכו.
    אני מעדיף את הצבע. יש צבעים מעניינים בלילה, אם מתעכבים להבחין בהם.
    סקרן לגבי ההמשך.

    שבוע טוב, ידידי!

  11. פינגבק: פעילי לילה, יומן מסע: שדרות רוטשילד (חלק א’) | סודות מחדר החושך

  12. פינגבק: פעילי לילה, יומן מסע: שדרות רוטשילד (חלק ב’) | סודות מחדר החושך

אשמח לקרוא את מחשבותיכם / תחושותיכם לאחר הקריאה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s