ביעור חמץ

נפרדנו כך…

נפרדנו כך, היתה דממה
לא היה כבר מה לומר
הרחוב רגש, הרחוב המה
כמו לא היה דבר

כל זאת היה אתמול
ונדמה שחלפה לה שנה
ברגעי חלום גדול
נשארה רק מנגינה

(נפרדנו כך / סמדר שיר)

פורים בבני ברק

כמו בשנה שעברה, גם השנה יצאתי לצלם בבני ברק. הפעם עשיתי את זה במסגרת פגישת צילום עם הקבוצה של שלומי. הפגישה הוגדרה מראש כצילום תחפושות בבני ברק, אבל אני קיוויתי שאוכל לצלם כהרגלי התרחשויות רחוב. לא הצלחתי בזה. אמנם התמקמנו במקום מרכזי, אבל ההתרחשויות בו לא משכו לי את העין (בטח לא לראות נער מתבגר מקיא את נשמתו באמצע הרחוב ב-10:45 בבוקר, אחרי ששתה יותר מדי…).
למרבה השמחה מצאתי לי בת לוויה נחמדה, שהגיעה גם היא במסגרת הקבוצה, ויצאנו לסיור פרטי משלנו (גם אם קצר יחסית) ברחובות בני ברק, לתור אחר התרחשויות שקרובות יותר לליבנו (ואכן נתקלנו בכאלו).
בסופו של דבר, כשראיתי בבית את התמונות שצילמתי, ראיתי שהרוב המכריע שלהן עונה להגדרה של "פורטרטים סביבתיים" (זו הגדרה שלי) – תמונות בהם רואים מצולם בסביבתו הטיבעית. יותר צילום דוקומנטרי (לדעתי), מאשר צילום רחוב. הצילום הבא עונה להגדרה הזו מצויין.

עד עכשיו אני אוכל את הלב, על זה שחתכתי בצילום את הרגליים שלו

מסיבת פורים בתל אביב

* הודעה מנהלתית: הבנתי שלחלק מהקוראים יש בעייה להשאיר תגובה. בעיקרון מנגנון התגובות פתוח גם מי שלא מנוי (למרות שזה קל וחינמי להיות מנוי, ואפילו מקבלים חיווי על קבלת תגובות לתגובות). למרות זאת, מי שנתקל בבעיות, יכול להשאיר תגובה ברשומה שפירסמתי בבלוג שלי בתפוז – פתחתי אותו לתגובות באופן חריג.

בשנה שעברה צילמתי בבני ברק, ואילו השנה הלכתי לצלם ביום שישי האחרון, את מסיבת הפורים שעיריית תל אביב ארגנה ברחבת מוזיאון תל אביב. היה חם ומגניב!!!!
קניתי מצלמה חדשה לא מזמן, אחרי שנמאס לי להסתובב עם המצלמה הגדולה והכבדה שלי (ואני יודע שהכל יחסי). למי שמתעניין, קניתי מצלמת מירורלס של אולימפוס (כאן אפשר לקרוא כתבה מעשירה ומקיפה על מצלמות חסרות מראה), ומסיבת הפורים ההמונית הזו, הייתה הזדמנות מצויינת בשבילי להכיר אותה.
הגעתי יחסית מוקדם (בסביבות 12:20). בשעה הזו, למרות שכבר הייתה נוכחות מרשימה של אנשים, עדיין היה אפשר להסתובב בלי בעיות דוחק. זה איפשר לי לעשות סיבוב להכרת השטח בקלות ובמהירות. כיוון שלא מצאתי מוקדי עניין מרכזיים (אלא אם כן מחשיבים את דוכני המזון והבירה כמוקד עניין…)

התחלתי להסתובב ולחפש אירועים קטנים – גדולים. לקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר נכנסתי לאווירה. היה כיף. 
תנאי התאורה (עננות משתנה ו/או אור שמש ישיר) היו מאתגרים (זה קצת שיגע אותי, גם בגלל המצלמה החדשה), אבל הסתדרתי בסוף

אז מה היה לנו?
תחפושות מגניבות (והשנה ראיתי הרבה תחפושות מושקעות).

(1)

גישות בצילום רחוב (חלק ב')

בפוסט הקודם עשינו היכרות קלה עם ההגדרה של צילום רחוב. מאז, נתקלתי בהגדרה הבאה, די דומה למה שכתבתי בפוסט הקודם. אני מקווה שהיא תהיה ברורה יותר:
"Street photography captures people and places within the public domain. More specifically street photography is defined by LFPH as “un-posed, un-staged photography which captures, explores or questions contemporary society and the relationships between individuals and their surroundings.” (אפשר לקרוא יותר כאן)

אז בשעה טובה ומוצלחת, לאחר שצלחנו את נושא מה זה צילום רחוב, אפשר לצלול לתוך ה"איך מתנהלים ברחוב?"
ההתנהלות ברחוב היא די פשוטה למען האמת. מסתובבים ברחוב ומצלמים.

גישות בצילום רחוב (חלק א')

מאז שעשיתי את קורס צילום הרחוב, הבנתי שהגעתי הבייתה (אני מודע להומור שבעניין). אמנם פה ושם אני כותב איך אני מתנהל ברחוב, אבל אני חושב שהגיע הזמן לכתוב על זה בצורה מסודרת.

קודם כל בואו נתחיל מההתחלה: מה זה צילום רחוב בעצם. למרבה ההפתעה, אין הגדרה אחת מדוייקת של תחום הצילום הזה, וזאת בניגוד לתחומים אחרים (למשל פורטרטים או מאקרו, שם ההגדרות ברורות ומסודרות). ישנן הרבה הגדרות שונות, כאשר כל אחד יכול לתת לזה פרשנות משלו. אני נוטה להגדיר צילום רחוב כך: התרחשות כלשהי, בה יש יחסי גומלין בין אובייקטים בתמונה, כאשר לצלם אין יכולת לשלוט על מרכיבים כלשהם בסיטואציה ובתאורה (החלק האחרון הינו קריטי. במידה ולצלם ישנה יכולת להשפיע או לשלוט על הסיטואציה או על התאורה, הרי שכבר לא מדובר יותר בצילום רחוב). אני רוצה לציין, שלפי ההגדרה הזו (וגם בכלל) צילום רחוב אינו מוגבל לרחוב בלבד, אלא יכול בעצם להתבצע בכל מקום – במשרד, באוטובוס, ברכבת, ליד הנהר וכו'.
צילום רחוב וצילום דוקומנטרי מאוד קרובים אחד לשני (ולעיתים אפילו חופפים), אבל לא זהים. צילום רחוב אמנם מתעד התרחשויות שונות, אבל מטרתו שונה מאשר הצילום הדוקומנטרי, אשר מטרתו היא לתעד את המציאות (יש שיאמרו אירועים היסטוריים או אירועים משתמעותיים) בצורה כנה וישירה (אני מודע לזה, שאני משתמש קצת בניפנופי ידיים בשביל להגדיר מה זה צילום רחוב. סורי, זה מה יש ).

בצילום רחוב ישנן מספר קטגוריות שונות -
1. "איש תחת שלט" (הגדרה קולעת שקראתי באחת התגובות באתר הקבוצה של שלומי) – צילום של סיטואציה בה יש יחס ישיר בין יצור חי (בד"כ דמות אנושית) ובין שלט שתלוי על הקיר / על הרצפה וכו' (או חפץ כלשהו אחר). בד"כ ניתן למצוא הומור בסוג זה של תמונות.
לתמונה הזו קראתי "הצגה יומית" (קישור לרשומה בה פרסמתי אותה).

עכו: הווי שוק

אפשר לקרוא כאן על החלק הראשון של הסיור, ועל חלקו השני כאן.

אחרי שהאווירה החורפית נספגה קצת, אפשר סופסוף לצלול קצת לתוך השוק ולמתרחש בתוכו. באותו היום היה חג הקורבן, והצפי היה שמוסלמים רבים יגיעו במטרה לחגוג אותו. למרבה האכזבה, מזג האוויר החורפי הבריח את כולם והשאיר אותם בבית, כך שהשוק היה די ריק. למרות זאת, עדיין היו התרחשויות ראויות לצילום. לא צילמתי הרבה. לא הייתי "בראש" המתאים, והרגשתי שאני לא "רואה" יותר מדי. יותר נהניתי מהחוויה, מהסיור ומהמפגש עם האנשים עצמם – או בעצם יהיה מדוייק לומר, שמאוד נהניתי מהחוויה, מהסיור ומהמפגש עם האנשים עצמם.

כרגיל, אתם יכולים להקליק על התמונות ואז ללחוץ על F11 בשביל לראות אותן על מסך מלא.

(1)